המיקום המושלם בלב תל אביב

במרחק הליכה אל חוף הים

בלב התרבות והבילויים

במרכז שדרות רוטשילד

שדרות רוטשילד

הזדמנות נפלאה לטעום מהחוויה של החיים בתל אביב.
שדרות רוטשילד צופנות סוד, טומנות בחובן את סיפורה של תל אביב מראשיתה ועד היום ומהוות הזדמנות נפלאה לטעום מהחוויה של החיים בתל אביב בעבר ובהווה.
מימי הקמתה כשדרה הראשונה של העיר העברית הראשונה שקמה מן החולות בשנת 1909 ועד היום, לשדרה נועד תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של תל אביב. סביבה מוקמו מוסדות עיר חשובים בתחומי חינוך, תרבות וציבור. במקביל, השדרה גם מילאה תפקיד משמעותי בשגשוג התרבותי ובצמיחה העסקית של ישראל. על עובדה זו מעידים לא מעט אתרים הזרועים לאורך השדרה אשר בהם התרחשו אירועים היסטוריים רבים, כולל הכרזת המדינה.
שדרת העצים והספסלים, המצלה על שלל מבקריה, מבטיחה להם תמהיל חוויות מרתק וייחודי בנוף העירוני. מגוון אירועי אמנות, תיאטרון ומוזיקה, הנערכים הן באוויר הפתוח והן בתיאטרון הלאומי הבימה, בהיכל התרבות, בגלריות ובמוסדות התרבות הפזורים לכל אורך השדרה, נוסכים בשדרות רוטשילד אווירה תרבותית וחגיגית. בו בזמן, ניתן גם לחוש בדינמיות המוזנת מהקצב של מרכז העסקים של המדינה ההומה באנשי עסקים, בנקאים, עורכי דין ואנשי ביטוח; או בשמחה שברכיבה על אופניים ובשיטוט לעת ערביים המאפשרים פגישות אקראיות; בתענוג המלווה שתיית אספרסו משובח, אכילה במגוון המסעדות הנפלאות הזרועות לאורכה של השדרה או בילוי לתוך השעות הקטנות של הלילה בברים ובמועדונים בסביבת השדרה; בהנאה מעריכת קניות בבוטיקים האיכותיים; ובירידה לשכונת נווה צדק על סמטאותיה הציוריות והמשך צעידה לחוף הים.

העיר הלבנה

הבניין בשדרות רוטשילד 71 הינו תולדה של הסגנון הבינלאומי באדריכלות, סגנון אשר זיכה את העיר תל אביב בהכרה עולמית כ"עיר הלבנה" על ידי אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. סגנון בנייה זה התפתח אחרי מלחמת העולם הראשונה במערב אירופה בכלל, ובבית הספר לעיצוב "באוהאוס" שבדסאו, גרמניה בפרט (שם פעלו וולטר גרופיוס, האנס מאייר ומיס ואן דר רוהה), כמו גם במשרדו של אריך מנדלסון בברלין, ובצרפת, סביב האטלייה של לה-קורבוזייה.

היישוב היהודי בארץ ישראל של שנות השלושים של המאה הקודמת התאפיין בתנופת בנייה מהירה בהשראת הרוח הסוציאליסטית. קבוצת האדריכלים שעלו לארץ והתחנכו באירופה יצרה שפה אדריכלית חדשה, עשירה ומגוונת שצמחה מהתפיסה המודרניסטית באמנות. כך, הפכה תל אביב, תחת תכנונו של האדריכל סר פטריק גדס, לעיר הראשונה בעולם שנבנתה בסגנון הבינלאומי, ובה נמצא הריכוז הגדול ביותר של מבנים בסגנון זה. ביולי 2003, הכריז אונסק"ו על "העיר הלבנה" של תל אביב-יפו כאתר מורשת תרבות עולמית בעל מרקם עירוני והיסטורי ייחודי.

מאפייניה של ה"עיר הלבנה":
טיח לבן: הכינוי "העיר הלבנה" נולד כתוצאה מהשימוש הנרחב שנעשה בטיח לבן.
קווים אופקיים: הדגשת הקווים האופקיים במבנה על ידי שימוש בחלונות סרט ובקירות הצללה, המקרים את המרפסות מפני השמש.
אסימטריה, פונקציונליזם, פשטות וניקיון צורני: גג שטוח אשר יועד לצרכים חברתיים, ובארץ שימש לאזורי כביסה משותפים לדיירים; בנייה קלה ומהירה בבטון מזויין שאינה מצריכה עובדים מיומנים; בנייה על עמודים; שימוש במעקות עץ מלא בחדר המדרגות; ופרזול ידני שעוצב כך שיראה כמוצר תעשייתי.

ה"עיר הלבנה" כוללת כ- 4,000 מבנים שהוקמו בתל אביב החל משנות השלושים ועד הקמת המדינה ומתפרשת בין רחוב אלנבי בדרום, דרך בגין ואבן גבירול במזרח, נחל הירקון בצפון והים במערב. שדרות רוטשילד, על מקבץ המבנים בעלי הסגנון הבינלאומי, שמרו על צביונן הייחודי לאורך השנים ולכן הינן פנינה תרבותית ואדריכלית בינלאומית אשר הבניינים בה הוכרזו לשימור.